דחיקת לשון – זה לא נכון!

ייצור מרבית הצלילים נעשה בתוך חלל הפה. בהתפתחות הילד, שריר הלשון אינו ממוקד ולעיתים משתרבב מחוץ לפה. דחיקת הלשון מעבר לשפתיים נִכֶּרֶת בצלילי השורקות במיוחד. צלילי השורקות – ס, ז, צ.

הצליל המופק נשמע ילדותי אבל מתקבל בהבנה בשנות הילדות. בגילאים מעל 6, הילד ערני ובוגר יותר, וכך נדרש לרכוש הרגלי דיבור נכונים.

כאשר הסביבה החברתית ומוסדות חינוך אינם מגיבים ואינם מסייעים לילד בחינוך לדיבור ברור, יש סיכוי שהוצאת הלשון תמשך ותהפך לקבע.

חוסר הכוונה בבתי ספר והעדר מודעות הופכים פגם דיבור להרגל! לצערנו, ליקוי זה נפוץ בישראל,גם בקרב אנשי ציבור ושדרנים. כנראה המערכת ‘סלחנית’ ולא ראתה לנכון להקציב משאבים לנושאי התקשורת. הוצאת הלשון בין השיניים מהווה פגם בדיבור, אינה אסתטית במיוחד, וגם עלולה לגרום לבעיות אורתודונטיות המשנות את מנשך השיניים ואף משפיעות על הנשימה.

הפקת הצלילים בין השיניים נחשבת לליקוי שכדאי לתקנו. אמנם יש שפות בהן נדרש להפיק צלילים באופן זה בקלילות, אולם הפקה כזו מוצדקת אך ורק כאשר היא נכונה לגבי הצליל– לדוגמא : TH באנגלית.

חינוך לדיבור נכון:

תיקון ‘דחיקת הלשון’ הוא קל ביותר ומהיר.

נדרשת מודעות, מוטיבציה ותרגול ראשוני לשנות הגייה לקויה זו.
אפשר לשנות תוך 5 דקות.

מומלץ להתייעץ עם מטפל מוסמך בתקשורת ולקבל הנחיות לטיפול בדיבור נכון, המשנה הופעה תקשורתית, ומקדם את האדם לכל החיים.